הקרב על המרפסת : שכן ניסה למנוע הרחבת מרפסות לשכניו בבניין בתל אביב

דיירים בבניין ברח' רודנסקי בעיר תל אביב הגישו בקשה לוועדה המקומית להרחבת 13 מרפסות בבניין, בקשתם אושרה ואף התקבל היתר, בבקשה נוספת ביקשו להגדיל 4 מרפסות מתוך אלו שאושרו וגם בקשה זאת אושרה. אולם אחד השכנים בדירת הגן בבניין החליט להתנגד להרחבת המרפסות והגיש ערר כנגד ההחלטות.

הילה סירוטה ליבנה, יו"ר ועדת ערר מחוז תל אביב, דחתה את הערר על הסף, וגם את טענות העורר לגופן. את דיירי הבניין ייצגה בהליך עו"ד ורד מאירוביץ סייג, בעלת משרד המתמחה בדיני תכנון ובנייה.

השכן העלה בערר מספר טענות בניסיון לטרפד את הרחבת המרפסות אך כולן נדחו על ידי ועדת הערר. ראשית נדחתה בקשתו להגיש את הערר למרות שחלף המועד בחוק, וועדת הערר פסקה כי דין הערר להידחות על הסף מחמת איחור ושיהוי רב בהגשתו. גם טענתו שנפלו פגמים בפרסום הבקשה, נדחו לאחר שוועדת הערר מצאה כי פרסום הבקשה בוצע כדין, כי שלט הפרסום הוצב במיקום בהתאם לכללים המקובלים, ובנוסף נשלחו הודעות אישיות לכל השכנים ואף הודבקה בקשה על דלתו של השכן שהגיש את הערר. לטענתו הוא לא קיבל את ההודעות בדואר רשום, אך ועדת הערר פסקה כי אי דרישה של דואר רשום, גם אחרי 2 הודעות שקיבל מהדואר אינה מהווה אישור לכך שהשכן לא ידע על הבקשה" במקרה דנן העוררים קיבלו הודעה אישית כנדרש בחוק ובשל מחדלם שלהם לא אספו את הדואר הרשום שנשלח אליהם בשתי הודעות".

בוועדת הערר הסכימו לשמוע, לפנים משורת הדין, גם את טענותיו של העורר לגופן של הבקשות אך אף גם אלה נדחו. הוא טען שהבקשה להרחבת המרפסות מנצלת 4 מ"ר שמהווים זכויות בניה יחסיות שלו, וכן שבמסגרת הבקשה להקמת מרפסות יש לבצע כניסה ושינויים בחצר הצמודה לדירתו ללא הסכמתו. ועדת הערר טענה כי מדובר בטענה קניינית שוועדת הערר אינה הגוף המוסמך להכריע בה, אך בהתאם לעמדת הועדה המקומית הבקשה אינה מנצלת זכויות בנייה יחסיות של העוררים, וכן נמצא שאין כוונה להיכנס לשטחו בעת ביצוע העבודות ולכן ועדת הערר מצאה לנכון לא לעכב את ביצוע העבודות.

עו"ד ורד מאירוביץ סייג, שייצגה את דיירי הבניין מציינת כי נכון עשתה ועדת הערר בהחלטתה לדחות את הערר. ההחלטה מהווה "קריאת כיוון" חשובה ביותר למתנגדים שמבקשים לעשות שימוש ציני במנגנון של ועדת הערר. מההחלטה ברור, כי מי שמבקש להתנגד לפרויקט עליו לעשות זאת במועד ובהתאם להוראות החוק ולא להמתין עד שמבקשי ההיתר ישקיעו סכומי עתק ויאלצו להתמודד בדיעבד ולאחר שנים עם טענות שמחד אין בהן ממש אך מאידך יוצרות עיכובים וחוסר וודאות.